כמה השעון העתיק שלי שווה?

פונים אלינו הרבה אנשים בשביל לקבל הערכת שווי לשעונים עתיקים. על אף שאיננו מעריכים שעונים לאנשים פרטיים, אשמח להציע כמה "חוקים" כלליים שייעזרו לכם לקבל מושג ולו כללי, לגבי ערכו של השעון העתיק שברשותכם. אנשים נוטים לחשוב שיש בידיהם אוצר גדול ולרוב לא כך הדבר. זו אחת הסיבות שרוב השעונים שאנחנו רוכשים מגיעים מארצות הברית. שם מדובר במסחר נטו ללא סנטימנטים וערך השעון נקבע על פי הקריטריונים המוצעים לפניכם:

א. היצע וביקוש
להבדיל משעון חדש עם מחירון שנמכר בחנויות, לשעון עתיק אין מחירון וערכו הוא בסופו של יום הסכום שמישהו מוכן לשלם עליו. ערך זה נשען על מספר עוגנים כגון: נדירות השעון, היצרן, החומר ממנו הוא עשוי, גילו ומעל הכל מידת העניין שלו לאספן הספציפי. מקור טוב לדעת מה מחירו הריאלי של השעון הוא כמובן אתר ebay בו ניתן למצוא שעונים עתיקים רבים אך יש לזכור שלדגמים מסוימים פופולריות רבה יותר או פחותה יותר מלאחרים, גם אם מדובר בדגמים דומים יחסית וטווח המחירים שתהיו עשויים למצוא יהיה רחב יחסית ויושפע לא רק מסוג השעון ומצבו אלא גם מטיב התמונות, התיאור ואמינותו של המוכר, פרטים שבדרך כלל אינם משפיעים על ערכו של שעון.

ב. מצב השעון
מעל הכל, מצבו – הן המיכאני והן האסתטי של השעון – יקבעו את מחירו. קיימת ספרות מקצועית עניפה לעניין שעונים עתיקים ובראשה המדריך המפורסם של שוגארט אותו ניתן להזמין דרך אתר אמאזון כאן. מדריך זה יוצא כל שנה ומחיריו מתעדכנים, בעיקר לאור השינויים במחירי המתכות היקרות. ככלל מחירו של שעון נקבע כשהוא במצב מיכאני תקין וללא חלקים חסרים. חלקים חסרים או שבורים יפחיתו מערכו של שעון עתיק בצורה משמעותית וגם שירות מכאני לשעון, במידה והשעון איננו עובד, איננו עניין של שקלים ספורים ויש להפחית אותו מערכו המשוער של השעון.

ג. מין השעון
ככלל די גורף, שעונים לגבר יהיו תמיד יקרים יותר משעוני נשים. זאת מאחר ואספנים של שעונים הם בדרך כלל גברים וכן קומפליקציות של שעונים בדרך כלל מופיעות בגרסאות לגבר. נשים אינן מתעניינות בדרך כלל במכניקה עדינה ושמות יותר דגש על אסתטיקה חיצונית. פועל יוצא ששעוני נשים ששווין גבוה הם אלה המיוצרים על ידי מגוון מצומצם של פירמות יקרות, עשויים מחומרים איכותיים (מתכות יקרות) ובדרך כלל משולבים בהם עבודת יד מוערכת כגול אמייל וכן אבנים יקרות המעלות את הערך האספני וכמובן הכספי של האובייקט כתכשיט. שעוני נזים נהוג לתמחר, (למעט פירמות על כדוגמת Rolex, Patek Philippe, Vacheron&Constantin) על פי ערך המתכת והאבנים היקרות מאחר והמנגנון עצמו איננו שווה הרבה.

ד. נדירות
קחו בחשבון שלמעט מקרים חריגים השעון שלכם איננו נדיר. אפילו חברה נחשבת כמו אומגה ייצרה עד היום למעלה מעשרים מליון שעונים מכאניים. אלו שעונים טובים שמרביתם עוד מסתובבים היום בעולם ולכן הסיכוי שיש לכם שעון מסדרה נדירה ומצומצמת יותר קטן מגודל הסדרה.

ה. הגזמה
ניתן לומר בצורה די החלטית שאם יש לכם שעון עתיק, הוא שווה פחות ממה שאתם חושבים ולרוב גם הרבה פחות ממה ש"כתוב". לאנשים יש נטייה להגזמה בערך השעון מטעמים סנטימנטליים. טעמים אלו מושפעים לעיתים גם מהערכות מוגזמות לצרכי ביטוח שכן במידה והשעון נגנב רוב הסיכויים שלא יימצא ועל כן יהא על חברת הביטוח לפצות עבור אבדן הפריט, לעיתים יותר משוויו הריאלי. סיבה נוספת להגזמה בהערכות הביטוח היא סיבה כלכלית הקשורה בהתנהלותן של חברת הביטוח. לחברת הביטוח יש אינטרס לנפח את הפוליסה ככל הניתן שכן הפרמיה שהיא גובה עבור ביטוח גדול יותר תהיה לאין ערוך יקרה יותר אל מול הגידול בסיכונים בפועל.

לסיכום, מומלץ כי במידה וברשותכם שעון עתיק והחלטתם למכור אותו, כדאי שתעשו קודם כל שיעורי בית לגבי השווי הממוצע שלו באמצעות כללים אלו. קחו בחשבון כאמור עלויות אפשריות של שחזור שעון ו/או תיקון שעון עתיק במידה ומצבו איננו מזהיר. בהצלחה!

בקטגוריה כללי | תגים , , , , , , , , , , , | להגיב

לספור אבנים

נשאלתי מספר פעמים לגבי חשיבות האבנים (Jewels) בשעון מכאני, מה טיבם, ערכם והאם זה נכון שככל שיש יותר אבנים המנגנון איכותי יותר.

ראשית מבחינה היסטורית ראוי לציין שהאבנים הראשונות שיוצרו לשעונים היו אכן אבני רובי וספיר שהינם בקטגוריית האבנים הטובות החצי-יקרות (Semi-precious Stones) ואולי מכאן המחשבה שלאבנים אלו ערך כספי כלשהו. עם זאת, גם כשנעשה שימוש באבנים "אותנטיות" כלומר ממינרל נחצב ולא מחומר סינתטי, היה נהוג להשתמש במינרל עם פגמים ויזואלים מאחר והשימוש באבנים הוא פונקציונאלי לחלוטין (על כך ארחיב בהמשך) ולכן ערכם של אבנים אלו היה נמוך עוד מקדמא דנן. רובי וספיר (Corundum) נוצרים מתחמוצת האלומניום (Aluminum Oxide) והינם המינרלים החזקים ביותר בטבע אחרי יהלום, בדרגת חוזק 9 בסולם מוס. בעקבות הגילוי כי ניתן ליצור תחמוצת אלומיניום בתנאי מעבדה, החל בתחילת המאה העשרים ייצור אבנים לתעשיית השענות בצורה סינטטית (כלומר מלאכותית מעשה ידי אדם).

חשיבות האבנים מבחינה טכנית
לאבנים חשיבות עצומה בתפקוד המנגנון המכאני תוך שימוש בשני יתרונות בולטים; ראשית ניתן ללטש את האבנים למשטח חלק במיוחד, המקטין משמעותית את החיכוך. שנית, האבנים עשויות מחומר חזק ביותר העמיד בפני לחצים. גלגלי השיניים של המנגנון מונחים דרך קבע על גבי ציר המוחזק בין שתי פלטות של מתכת. באופן מסורתי הצירים עשויים פלדת אל חלד ואילו הפלטות עשויות פליז ומצופות ברודיום לגימור. במנגנון המכאני קיים חיכוך מתמיד בין גלגלי השיניים, הנוטים לדחוף אחד את השני כתוצאה מלחץ המופעל עליהם מכיוון הקפיץ. בהנחה שצירי הגלגלים היו באים במגע עם הפלטות (העשויות מתכת רכה מהן) בצורה ישירה, היתה יכולה להיווצר לאורך זמן שחיקה שהתוצאה שלה היא לרוב התעוותות של החריץ בפלטה בו מונח הציר לצורה אליפטית. בעיות אלו נפוצות מאד בשעוני קיר/שעונים שולחניים, בהם למעט מקרים חריגים – אין שימוש באבנים. כאשר הציר איננו יושב במקומו במדויק נוצרת זוית הפוגמת בתמסורת שבין גלגלי השיניים ומגבירה את החיכוך. פועל יוצא של עיוות זה עשוי לגרום לעצירתו של המנגנון. יש לציין שתהליך זה עשוי לקחת מספר שנים להווצרות. הושבת צירי הגלגלים בתוך אבנים אלו, העשויות כאמור מהמינרלים מהחזקים בטבע והינן קשות משמעותית מפלטות המתכת, שומרות על צורתן ועל הציר עצמו לאורך עשרות שנים על אף החיכוך המתמיד ולא מאפשרות לחריץ בו יושב הציר להתעוות. על מנת להפחית עוד יותר את החיכוך, נהוג לשמן את הצירים באיזור המפגש עם האבן.

ומה לגבי כמות האבנים במנגנון?
ככלל, אין כל חשיבות לכמות האבנים במנגנון ומנגנונים בהם יש מספר אבנים גדול מ-17 אינם בהכרח טובים יותר. נהוג לייחס חשיבות, לפחות מבחינה מכאנית, לאיזור ה Escapement בו נמצאים החלקים השולטים על הרגולציה של השעון. על מנת שאיזור זה יהיה "מאובזר" באבנים בצורה מיטבית המונעת חיכוך לאורך שנים, ישנו צורך בשבעה אבנים כמינימום. אבנים אלו מתחלקות כדלקמן:

  • שתי אבנים עבור הפלטות של ה- Balance Wheel (סטנדרט ללא Shock Absorbing או INCABLOC).
  • אבן אחת עבור ה Roller.
  • שתי אבנים עבור שיני ה Fork.
  • שתי אבנים כ-cap jewels מעל אבני ה Balance.
חתך המציג ציר בתוך אבן רגילה עם אבן תחתית מסוג CAP.
חתך המציג ציר בתוך אבן רגילה.
חתך המציג את אופן פעולת ה INCABLOC.

סה"כ כאמור שבעה אבנים עבור איזור ה Escapement שהינו האיזור הפעיל ביותר ובעל החיכוך הרב ביותר לאורך זמן.

עם השנים, התפתחו בתעשייה השויצרית והאמריקאית סטנדרטים שונים שכללו סטים נוספים של אבנים עבור שאר גלגלי השיניים. הסטנדרט המקובל מתחילת המאה העשרים ועד מלחמת העולם השנייה היה 15 אבנים, כלומר 8 אבנים נוספות לאלו שציינתי מעלה. לאחר מלחה"ע ה-2 החל שימוש מאסיבי באלמנטים של Shock Absorbing בכלל ומנגנון ה Incabloc בפרט. פטנטים שינו במעט את סטנדרט אבני ה Balance Wheel בחלק הנקרא  Cap Jewel, המוחזקות על ידי קפיצון מתכת המרחיק את האבן העליונה והתחתונה במצב של שוק ועל ידי כך מונע מהציר להשבר. עם עדכון זה, עלה במקביל הסטנדרט ל 17 אבנים במנגנון אם כי ניתן היה לרכוש מנגנונים טובים ומדוייקים גם עם פחות מכך ובאותה מידה מנגנונים עם המון אבנים שלא תורמות דבר לאיכות ו/או דיוקו של השעון.

אין מחלוקת כי סטנדרט של 17 אבנים הינו מעל ומעבר עבור שעונים מכאניים במתיחה ידנית וניתן להגיע איתם לרמות דיוק מצויינות. מאמר מעניין אודות שימוש מופרז באבנים, שימוש באבנים לא פונקציונאליות והסברים היכן יש ואין צורך באבנים בשעון המכאני, ניתן לקרוא כאן (באנגלית).

בקטגוריה כללי | תגים , , , , , , , , , , | להגיב

בית הספר לשענים של BULOVA

חברת BULOVA שייסד ג'וזף בולובה בתחילת המאה ה-20, היתה פעילה בעיקר בארצות הברית ולאחר מלחמת העולם השנייה היתה ליצרן השעונים הגדול באמריקה. אודות החברה ניתן לקרוא באתר שלי .

במקביל לקו השעונים שלה שיועד לשוק האזרחי, לקחה החברה חלק פעיל במאמץ המלחמתי ובמהלך מלחמת העולם השנייה ייצרה מרעומים לפצצות ושעונים לכלי רכב ומטוסים של הצבא האמריקאי. לאחר המלחמה השקיעה חברת BULOVA בבית ספר לשענים שנפתח בברוקלין, שהכשיר בשיתוף עם אגף השיקום של משרד ההגנה האמריקאי, שענים לשוק האזרחי. לאורך השנים הכשיר בית הספר גם נכים ממלחמת קוריאה וויאטנם.

לפני כמה שבועות קיבלתי טלפון לסדנא משען בגמלאות בשם אבי שמצא את האתר של טיימפיס באינטרנט והחליט ליצור קשר. אבי בא לבקר וסיפר לי שהיה אחד משני שענים ישראלים שלמדו בבית הספר לשענים של BULOVA בסוף שנות השישים. מסתבר שלחברה היתה תכנית לימודים המקבילה לקולג' ואף קבוצת כדורסל משלה.

אחד הדברים הראשונים שלומדים בבית ספר לשענות, עוד הרבה לפני תיקון של שעונים, הוא עבודה מדוייקת עם כלים. אבי הראה לי את אחד המודלים המשמשים ללימוד מכניקה עדינה עם מברג, החזקתו הנכונה ושימוש נכון בו מבלי לשרוט את המנגנון.

כלי לימוד לעבודה עם מברג - בית הספר לשענים ע"ש BULOVA

בפלטה זו מספר רב של ברגים. התלמיד נבחן על הוצאת והכנסת הברגים מבלי לשרוט את הפלטה שמסביבם, העשויה מתכת רכה בה כל שריטה נראית לעין.

כלי לימוד לעבודה עם מברג - בית הספר לשענים ע"ש BULOVA

לעבודה נקייה על מנגנון חשיבות רבה הן ברמה האסתטית והן ברמה המכאנית שכן לאורך זמן שריטות מתמלאות בלכלוך ולעיתים אף קורוזיה העשויה לעכל את ציפוי הרודיום העליון של הפלטות לפגום בפעילות המנגנון.

לרכישת שעון וינטג' של חברת BULOVA באתר טיימפיס לחצו כאן.

בקטגוריה כללי | תגים , , , , , , | להגיב

שעון בדולר

לכל אספן שעונים קו מנחה ביצירת הקולקציה שלו. עבור חלק מהאספנים מדובר ביצרן מסויים, תקופה מסויימת, סגנון מסויים, קומפליקציה של מנגנון וכו' ונדמה שהשאיפה היא תמיד להשיג את הסופרלטיבים מכל סוג – המהיר ביותר, הנדיר ביותר, המעוטר ביותר, המדוייק ביותר או היקר ביותר. מעטים מגלים עניין בצדו השני של הסופרלאטיב – הפשוט ביותר. זה המייצג בצורה ההמונית והזולה ביותר את המכנה המשותף לכל מוצר הנקרא "שעון" – היכולת למדוד את הזמן ולהציגו.

את היכולת הזו לייצר מכשיר שימדוד זמן ויימכר במחיר אטרקטיבי לפועל הפשוט תרגם למעשים אדם בשם ג. רוסקוף (George Frederic Roskopf), שוויצרי ממוצא גרמני, שחי באמצע המאה ה-19. בשוויץ של אותם ימים היה נהוג עדיין לייצר שעוני כיס בתהליך ייצור ידני בסדנאות פרטיות (למעשה חלוצי המהפיכה התעשייתית בתחום השענות היו דוקא האמריקאים שייצרו שעונים בפס ייצור סדרתי עשרות שנים לפני השוויצרים!). תהליך ייצורו של שעון בשיטה זו ארך מספר חודשים והיו מעורבים בו מספר בעלי מקצוע בעלי התמחות בטכנולוגיות שונות (חריטה, מיקום אבנים, ספירלות, זיגוג אמייל, מחוגים, גוף השעון, עיטורים ועוד) – מה שתרם משמעותית למחירו הלא תחרותי של השעון שהיה נגיש בעיקר לבעלי ממון.

שעון Roskopfבתמונה: שעון Roskopf משנת 1860

בשנת 1860, בהשראת המהפיכה התעשייתית, הצליח רוסקוף לייצר בייצור המוני שעון כיס ברמה סבירה ובתג מחיר של 20 פרנק שוויצרי לשעון (לשם השוואה שעונים "זולים" יחסית נמכרו באותה תקופה במאות פרנקים שוויצריים). ייצור שעונים אלו הוכתב על ידי מספר כללים הידועים גם כ"כללי רוסקוף". אודות כללים אלו ואודות שעוני רוסקוף ארחיב בפוסט אחר. החשוב מבין כללים אלו קשור להמצאה של רוסקופף ושמה pin pallet escapement. הרעיון העומד מאחורי שימוש באלמנט זה (להבדיל מ lever escapement הפופולרית בשעונים יקרים יותר וכסטנדרט בתעשייה בימינו) הוא קציבה של דיוק השעון על  ידי שימוש בחומרים זולים יותר, ללא שימוש באבנים (jewels) או שימוש באבן אחת או שתיים – לעיתים ממתכת ולא מאבן סינתטית ובדרך זו להוזיל משמעותית את ייצור השעון, על ידי שימוש במספר קטן יותר של חלקים ובעיקר על ידי זניחת השימוש באבנים שהיוו מרכיב יקר אך חיוני. כמובן שהשימוש בטכנולוגיה זו פוגמת משמעותית ביכולת הדיוק של השעון אך יש לזכור כי דיוק של עד דקה ליום היה סביר בהחלט עבור רוב חלקי האוכלוסיה בתנאי החיים של לפני 150 שנה ועל עובדה זו בדיוק ביסס רוסקוף את חברת השעונים שבנה, הימור שהתברר כהצלחה גדולה באותם ימים.

בחלוף השנים הלכה והשתכללה תעשיית השעונים וטכנולוגיות חדשות שהוכנסו לשימוש, בעיקר הסבה לפסי ייצור – הוזילו משמעותית את מחירי השעונים, לרבות שעונים בעלי lever escapement הכוללים אבנים למניעת חיכוך. כבר בשנות העשרים של המאה ה-20 – עם המעבר לשימוש בשעוני יד והצורך בשעונים מדוייקים ואמינים יותר – כמעט ונזנח כליל השימוש בשעונים בטכנולוגיית קוצב של pin pallet escapement וטכנולוגיה זו נדחקה לשימוש בעיקר בשעונים מעוררים ושעונים זולים אחרים.

בסוף שנות השלושים, עם התדרדרות המצב הכלכלי בעולם ובעיקר בארצות הברית, החלו לפרוח שוב חברות שעונים שהציעו ללקוחותיהם שעונים בדיוק סביר במחיר מצחיק. רוב השעונים היו שעוני כיס בגודל 16 (48-52 מ"מ) ומחירם נע סביב דולר אחד בלבד. תג מחיר זה תרם לכינויים "Dollar watch" שלמעשה עוד בטרם יציאתם מהמפעל, רובם לא דייקו כלל ומושג זה ידוע בקרב אספנים גם ככינוי ל"שעון זבל".

Dollar Pocket Watchesבתמונה: שעוני דולר – מספר דוגמאות פופולריות של שעוני דולר משנות העשרים של המאה ה-20.

מעשרות החברות והשמות שיוצרו משנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת ניתן למנות בעיקר את Ingersoll שהינה המוצלחת מבין כולם וייצרה מודלים רבים של שעוני כיס – שבמפורסמים מביניהם ניתן למנות את Radiolite (עם לוח שחור ומחוגים זוהרים), ה midget (דגם מוקטן יותר משעון כיס רגיל) והפופולרי וחביב האספנים מכולם – Mickey Mouse עם מחוגים דמויי ידיים שזכה אף לחיקויים רבים. חברה זו היתה פופולרית גם בבריטניה וייצאה מנגנונים שהורכבו לשוק המקומי גם הם תחת השם Ingersoll. חברות נוספות שהיו פעילות בתחום זה הינם Waterbury האמריקאית, New Haven האמריקאית ומספר חברות עלומות מאוסטריה וגרמניה.

Ingersoll Watchבתמונה: שעון דולר של Ingersoll על רקע פרסומת לשעוני החברה מתחילת המאה ה-20.

האירוניה היא ששעונים אלו, שנכמרו בקופסא מקרטון בהדפס של שני צבעים (דבר שנחשב באותה תקופה לנחות במיוחד) אינם פופולריים במיוחד בקרב אספנים. מאידך, שעונים המגיעים עם קופסא מקורית במצב מצויין הינם בעלי ערך אספני רב ומבוקשים על ידי אספנים רבים בעולם.

שעון Ingersoll Midget Radioliteבתמונה: שעון Ingersoll Midget Radiolite עם קופסא מקורית

כאמור רוב שעוני הדולר היו שעוני כיס אך קיים מספר מצומצם של שעוני יד מאותו ז'אנר המאופיין במנגנון פשוט מחומרים בסיסיים, המעוטר ברוח התקופה בצורה המתיימרת להאדיר את ערכו הנמוך של השעון על ידי על מתן ערך מוסף ויזואלי. אחד השעונים מסוג זה שהתגלגל לידי השבוע הינו שעון יד לגבר של חברת New Haven האמריקאית בסגנון Art Deco מובהק:

שעון יד של חברת NEW HAVEN בסגנון ארט דקו (1930)שעון NEW HAVENעיצוב הלוח, שהינו המרכיב המרכזי הבולט לעין בשעון – לא היה מבייש חברת יוקרה (כאמור תוך שימוש בגרפיקה יוקרתית ברוח התקופה ובמגוון צבעים) עשוי פח וכך גם פלטות השעון. חלקי השעון עשויים פליז דק בגימור בסיסי בלבד והוא מגיע עם גוף בדיל (!) עם רצועה מקורית.

בקטגוריה כללי | תגים , , , , , , , , , , , , , , , | להגיב

שעוני הקוקטייל של BOREL

ארנסט בורל (Ernest Borel) וגיסו פול קורבוזיה (Paul Courvoisier) ייסדו בשנת 1856 בנאושאטל (Neuchâtel) בשוויץ את חברת השעונים בורל-קורבוזיה ורכשו לעצמם תוך זמן קצר שם של יצרני שעונים איכותיים ומדוייקים. שעוניהם זכו בתחרויות במצפה של נאושאטל מספר פעמים עד תחילת המאה העשרים וגם במספר תחרויות אחרות במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים.

השם שרכשה לעצמה החברה לא הסתכם אך ורק בהיבט המכאני אלא גם תודות לעיצוב הייחודי והחדשני שלה. באמצע שנות החמישים התרחשו שתי נקודות חשובות בהיסטוריה של החברה: בשנת 1955 היא נרכשה על ידי Aubry Fréres SA והפכה לחלק מקבוצת CYMA (שהפכה לקונצרן השעונים Synchron SA) ובמקביל בערך באותה התקופה, הוציאה החברה לראשונה את מודל ה COCKTAIL המפורסם.

בתמונה: קולקציה של מספר דגמים משעוני BOREL מתחילת שנות החמישים.בתמונה: קולקציה של מספר דגמים משעוני BOREL מתחילת שנות החמישים.

מודל זה שהעיצוב שלו הוא בבסיסו רעיון מכאני פשוט, הפך לשם דבר בעולם העיצוב של השענות המכאנית ויצא בתחילה בגרסא לנשים. הרעיון מאחורי העיצוב הוא בדיסקית המתפקדת כמחוג דקות עם עיצוב מעגלי בהדפס של שני צבעים (לרוב בסיס מתכת כלשהו – זהב או כסף והדפס נוסף בצבע אטום – כחול/שחור/אדום וכו') ודיסקית נוספת מעליה המתפקדת כמחוג שניות, עם צורה זהה אך הפוכה בכיוון, בצבע אחד על רקע שקוף. דיסקית השניות שבחלקה שקופה, יוצרת תוך כדי תנועה מעל דיסקית הדקות אפקט פסיכדלי מרהיב המזכיר צפייה בקליידוסקופ.

בתחילת שנות השישים, לאור הפופולריות הגוברת, הרחיבה החברה את עיצובי הדיסקיות לחמש צורות עיקריות: פרח, שמש, חצים, כוכב וגלגל – ובמספר צבעים. כמו כן הוציאה החברה דגמים נוספים לגברים ואף דגמים עם תאריכון ומנגנון אוטומטי. רוב הקליברים מבוססים על מנגנוני ETA בגימור איכותי. המוקדמים יותר חתומים Ernest Borel ומאוחר יותר שונה הכיתוב ל-Ernest Borel by Syncrhron. גם הכתר נחתם בתחילה עם צירוף האותיות EB  ומאוחר יותר שונה לצורת הלוגו של Synchron (משולש עם צלעות מעוקלות). עם זאת הלוח נשא תמיד את השם BOREL Cocktail.

אלמנט נוסף ייחודי לדגמי הקוקטייל של BOREL הוא גב שקוף דרכו ניתן לראות את פעולת המנגנון המכאני. בדגמים בהם ישנו מנגנון אוטומטי הגב מתכתי ואיננו חשוף, זאת בעיקר מהסיבה ששעונים אלה נמכרו כשעונים עמידים למים.

בתמונה: שתי מודעות מתחילת שנות השישים המציגות את שעוני הקוקטייל של BOREL.בתמונה: שתי מודעות מתחילת שנות השישים המציגות את שעוני הקוקטייל של BOREL.

שעוני הקוקטייל של בורל הם חלק מקבוצה רחבה של שעונים הפופולריים מאד בקרב אספנים הנקראת Mystery Dial Watches. המכנה המשותף לכולם הוא פונקציה מכאנית המבוססת על מחוג השניות ההופך את השעון לגימיק עיצובי, בו מחוגי השעות והדקות מוצנעים בדרך כלל, כך שלמעשה תפקידו הקלאסי של השעון לדווח את השעה המדוייקת הופך אלמנט מינורי ביחס לאטרקציה המכאנית.

סרטון מחווה לשעוני הקוקטייל של בורל:

בחנות השעונים העתיקים של טיימפיס מספר דגמים מצומצם של שעוני בורל המאפינים במידה רבה את רוח התקופה בה עוצבו וגם היום, כחצי מאה מאוחר יותר, עדיין יוצרים עניין רב בקרב אספנים וחובבי שעוני וינטג' כאחד.

בקטגוריה כללי | תגים , , , , , , , , , , , , , , | להגיב